בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר ט׳

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

« בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר ז׳ בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר י׳ »

1 איזה אשה נקראת קטלנית. ובו ב סעיפים: אשה שנשאת או נתארסה מ"מ פכ"א ונ"י פ' הבא על יבמתו לשני אנשים ומתו לא תנשא לשלישי שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים ואם נשאת לא תצא ואפילו נתקדשה יכנוס ואם הכיר בה יש לה כתובה לא הכיר בה אין לה כתובה משלישי אבל משני יש לה כתובה אפי' לא הכיר בה: הגה וי"א דדוקא אם מתו מיתת עצמם אבל אם נהרג אחד מהן או מת בדבר או נפל ומת וכדומה אינו כלום ולכן רבים מקילים בדברים אלו ואין מוחין בידיהם ב"י בשם תשובת הרמב"ן שכ"כ בשי"א י"א דה"ה אשה שנתגרשה שני פעמים אין לישא אותה רש"י פ"י דיבמות והר"ן ר"פ נערה אבל י"א מיתה דוקא הגהות מיי' בשם התוס' וכן עיקר:

2 איש שמתו שתי נשיו אינו מונע עצמו מלישא:

פירוש בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר ט׳

1 לא הכיר בה כו' כ' ח"מ דמל' רמ' משמע מדכ' ל"ת דיש לה כתו' ואני איני רואה רמז משמעו דהא לא איירי בלא הכיר בה ופשיט' דל"ת ככל הנשים אבל בלא הכיר בה ל"מ לדבריו בהלכות שסותם דלא תנשא ומשמע שאסורה דפשיט' דמקח טעות הוא אלא אפילו לדבריו בתשו' מ"מ מחמת הפחד לגופות החלשו' שאפשר שעי"ז יוזק אפשרי דנמי אין מ"ט גדול מזה שיבלה ימיו בפחד ובהלה אך צ"ע אם לא יהא בדומין מומין שבגלוי ועיין סי' קי"ז והב"ש מוסיף לתמוה וכ' דהא לדעת הרמ' משמע דאפי' לא הכיר בה יש לה כתו' כדמשמע מתשובת שהביא הכ"מ וגם שם ל"מ שום משמעו' כי מה שכתב ואח"כ כותבין לה ב"ד כתו' היינו הכל בהכיר בה ומה שכ' והיו מערימים ומקדשין וכו' הערמה היו שהיו מקדשין שלא בפרסו' שלא ימחו הב"ד לכתחילה לכן לע"ד מה שכתב דמצד קי"ל הוא דפ' המחבר הכי ומשמע דנ"מ לתפיסה צ"ע:

2 להג"ה י"א וכו' אבל אם נהרג י"ל א"כ מה מקשה יבמו' ך"ו נימ' מתני' דלא כרבי אף אי קאי מיתה אמיתה ואולי מפרשים הקושי' למ"ד מזל גורם ואינהו פוסקים כמ"ד מעיין גורם ומיתת דבר לא משמע להו דאיכפל תנא לאיירי דוקא בכה"ג. והר"ן בתשו' ך"ח כ' שהוא מיראה הוראה בענין זה מאוד. ומהנ"ל נמי ראיה לפסק הלכות קטנות שבכ"ה:

« בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר ז׳ בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר י׳ »